מנתץ הכתר
קֶלֶן מתרגל לחייו החדשים בארמון ולראשונה מרגיש שהוא הופך לאדם שמורתו פֶריוּס פַּרפֶקס חלמה שיהיה. אפילו רַייקֶס לומד להעריך את החיים המהוגנים, כל עוד מאפשרים לו לגנוב פה ושם מהאוצר המלכותי. נראה שהשניים מצאו סוף–סוף את מקומם. השלווה מופרת כשמשחק קלפים תמים לכאורה בין קלן לזר זקן מתגלה כתחרות מוחות קטלנית. עד מהרה קלן מבין שהוא לכוד בקסמו של מג רב–עוצמה שמטרתו אחת: להרוג את קלע הכשף של המלכה. האם תכסיסים יעזרו לו גם עכשיו?
אקזוטי, מקורי ושובה לב מההתחלה, ספר זה הוא חובה לקרוא.
JONATHAN STROUD
סופר רב מכראחד הרומנים הטובים ביותר למבוגרים צעירים שראיתי מזה זמן רב – עבה, חכם וחלקלק.
Les vieux maîtres de sort aiment raconter que la magie a un goût. Les sorts de braise ressemblent à une épice qui vous brûle le bout de la langue. La magie du souf e est subtile, presque rafraîchissante, un peu comme si vous teniez une feuille de menthe entre vos lèvres. Le sable, la soie, le sang, le fer… cha- cune de ces magies a son parfum. Un véritable adepte, autre- ment dit un mage capable de jeter un sort même à l’extérieur d’une oasis, les connaît tous.
'I totally saw this coming,’ Reichis growled, leaping onto my shoulder as lightning scorched the sand barely ten feet from us. The squirrel cat’s claws pierced my sweat-soaked shirt and dug into my skin.
The way of the Argosi is the way of water. Water never seeks to block another’s path, nor does it permit impediments to its own. It moves freely, slipping past those who would capture it, taking nothing that belongs to others. To forget this is to stray from the path, for despite the rumours one sometimes hears, an Argosi never, ever steals.